פסק-דין בתיק בר"ע 30362-02-14

השופט אילן איטח

1.   לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת קרן כהן; סע"ש 34571-01-14), ובה קיבל בית הדין את בקשת המשיבה והורה למבקשת לפרט בכתב התביעה "מהם המסמכים עליהם היא נסמכת ובכלל כך הקלטות ותמלילים" וכן הורה על צירופם של המסמכים המפורטים. עם זאת, איפשר בית הדין למבקשת שלא לצרף מסמך שאינה חפצה לצרפו תוך ציון הסיבה לכך.

במקביל הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה עד למתן ההחלטה לגופה. ביום 17.2.14 ניתן עיכוב ביצוע ארעי. ביום 5.3.14 ונוכח עמדת המשיבה, עוכב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בבקשה, ובהתאמה עוכב המועד להגשת כתב ההגנה מטעם המשיבה.

הרקע

2.   המבקשת הגישה לבית הדין האזורי תביעה ובה נטען כי קידום מועמדותה להעסקה במשיבה נפסק לאחר שהודיעה על הריונה. על רקע זאת עתרה לתשלום סכומים שונים.

3.   טרם הגשת כתב ההגנה ביקשה המשיבה לחייב את המבקשת "לפעול בהתאם לס' 11 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 ...., להגיש בכתב [צ"ל: התביעה - א.א.] מה הם המסמכים עליהם נסמכת התובעת בתביעתה, לרבות הקלטות, תמלילים וכל כיו"ב ולצרפם".

4.   בהחלטה מיום 4.2.14 קיבל בית הדין את הבקשה והורה למבקשת כמפורט לעיל. בית הדין קבע כי לאור הוראת תקנה 11 ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן - תקנות בית הדין), היה על המבקשת לפרט בכתב התביעה מהם המסמכים עליהם נסמכת התביעה וכן לצרפם. בית הדין קבע כי החובה בתקנה 11 חלה גם על "הקלטות ותמלילים". עם זאת ועל מנת שלא לפגוע בטענות המבקשת, איפשר לה שלא לצרף מסמך שאין ברצונה לצרף, תוך ציון הסיבה לאי צירופו.

הבקשה וטיעוני הצדדים

5.   המבקשת טענה, בין היתר, כי חיובה לפרט בכתב התביעה את ההקלטות והתמלילים שבידה חורג ממסגרת הוראת תקנה 11 לתקנות בית הדין, ומהווה הקדמה של שלב גילוי המסמכים וחשיפת הראיות. לטענתה, חיובה לעשות כן יזיק לתביעתה ויתן למשיבה יתרון בלתי הוגן.

6.   המשיבה סבורה כי יש לדחות את הבקשה. לענין זה נטען כי בית הדין לא חרג מהוראת תקנה 11, וכי על המבקשת היה לפעול לפי מצוות התקנה ולצרף לתביעתה את המסמכים עליהם היא נסמכת, ובכלל זה הקלטות והתמלילים. עוד נטען כי מדובר בהחלטה דיונית שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בה.

צירוף נציבות השוויון

7.   המבקשת עתרה לצרף להליך את נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה (להלן - הנציבות). לטענתה בהליך זה מתעוררת שאלה עקרונית הנוגעת לשוויון הזדמנויות ולשאלה האם תובע בעילה שכזו צריך לגלות בכתב התביעה את הראיות המבססות את התביעה.

8.   הנציבות ביקשה אף היא להביא את עמדתה בהליך, וזאת נוכח ההשלכות הרוחביות הפוטנציאליות של ההליך על תביעות בגין אפליה בעבודה.

9.   המשיבה מתנגדת לצירוף הנציבות, מן הטעם שהשאלה המתעוררת אינה נוגעת לשוויון בעבודה, אלא לפירוש שיש ליתן לתקנה 11 בכל סוגי התביעות.

10. לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים באשר לצירוף הנציבות, הגענו לכלל מסקנה כי אין צורך לצרף את הנציבות, באשר השאלה המתעוררת לפנינו היא שאלה כללית של סדרי דין.

הכרעה

11. על יסוד תקנה 82 לתקנות בית הדין, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש הערעור, זאת חרף התנגדות המשיבה לכך. לא מצאנו כי זכויותיה של המשיבה נפגעו עקב קיום דיון לפי תקנה 82, וכן לא מצאנו מקום להעתר לבקשת המשיבה להשלים את טיעוניה.

12. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו סבורים כי דין הערעור להתקבל בכל הנוגע לחיובה של המבקשת לפרט בכתב התביעה את דבר קיומן של הקלטות ותמלילים, ככל שהם קיימים.

13. תקנות בית הדין כוללות הוראות שונות בנוגע לאופן בו על הצדדים להגיש לבית הדין את כתבי טענותיהם, ובכלל זה כתב תביעה וכתב הגנה. סימן ב' לפרק ב' לתקנות בית הדין כולל הוראות באשר לכתב התביעה. תקנה 9 מפרטת את הפרטים שעל תובע לכלול בכתב התביעה. בין הפרטים שנדרש תובע לפרט מנויים: פרטי זיהוי; "העובדות המהוות עילת התובענה, ואימתי נולדה"; העובדות המראות שבית הדין מוסמך לדון בתובענה; הסעד המבוקש ושווי התובענה. כן מורה תקנה 11 לתקנות, שכותרתה "רשימת מסמכים", כך: